<h1>ספר "והזהיר" מיוחס למר חפץ אלוף — פר' תצוה</h1>
<h2>דף פג מא</h2>
מזבח היה נתון באמצע העזרה, כבש לדרומו וכיור למערבו, בית המטבחיים לצפונו וכל ישראל למזרחו, שנא' ויקרבו כל העדה ויעמדו לפני ה' (ויקרא ט'). שלש שמות נקראו לו מזבח העולה ומזבח הנחושת ומזבח החיצון.
חוט של סיקרא חוגרו באמצע להבדיל בין דמים העליונים לדמים התחתונים, מחוט הסיקרא ולמטה חמש אמות, אמה יסוד ושלש אמות כרכוב ואמה סובב, ושם היו נותנין דמים הנמצאים למטה, ומחוט הסיקרא ולמעלה חמש אמות, אמה קרנות ושלוש אמות כרכוב ואמה כילו עורב, ושם היו נותנין דמים הניתנין למעלה. ודמים הנתנין מחוט הסיקרא ולמטה, אם נותן מחוט הסיקרא ולמעלה פסולים, ודמים הניתנין מחוט הסיקרא ולמעלה, אם נותן מחוט הסיקרא ולמטה פסולין.
<h2>דף פג מז</h2>
חצר ארכה מאה אמה ורחבה חמשים אמה, שנא' ועשית את חצר וגו' (שם כ"ז), אבל אין אתה יודע כמה רחבו של קלע, אלא (ממש"כתי) [ממה שכתוב], וקמה ברוחב חמש אמות (שם ל"ח), מה קומה חמש אמות, אף רחב חמש אמות. כיצד היה מעמיד את החצר, היה נותן עשרים אדנים של נחשת בצפון, ועשרים בדרום, ועמוד בתוך כל אחד ואחד, וטבעת קבועה באמצעתן, והיה נותן את הקנטיסין במתרים ובעמודים... [והקונטיסין] ארכו של כל אחד ואחד ששה טפחים, ורחבו שלשה, ותולה את הטבעת בתוך האונקלי, וכורך בה את הקלע כמין קלע זו של ספינה, נמצא הקלע יוצא מן העמוד שתי אמות ומחצה מצד זו, [ושתי אמות ומחצה מצד זו וכן לעמוד השני] הא למדת (וכן לעמוד השני) שבין עמוד לעמוד חמש אמות. היה מחבר הקנטיסין במתרים ובעמודים ומחברן בתוך יתידות של נחושת. וכשם שהיו יתידות למשכן כך היו יתידות לחצר, שנא' [לכל כלי המשכן בכל עבודתו [וכל יתדתיו וכל יתדת החצר נחשת] (שם כ"ז) אבל אי אתה יודע כמה מן הקלעים לפתחה של חצר, שנא'] ואת קלעי החצר [ואת מסך פתח שער החצר אשר על המשכן ועל המזבח סביב] (במדבר ד') מה משכן למזבח עשר אמות, כך מן הקלעים לפתחה של חצר עשר אמות, אבל אין אתה יודע כמה [גובה] פתחה של חצר, שנא' ומסך שער החצר (קומה ברחב) [ועשרים אמה ארך וקומה ברחב חמש אמות] (שמות ל"ח) שאין ת"ל חמש אמות ומה ת"ל חמש אמות, ללמדך שארכו עשרים אמה ורחבו חמש. וכן לצפון מאה אמה שנא' וכן לפאת צפון (שם כ"ז), ולמערב חמשים אמה, שנא' ולפאת ים (שם), ולמזרח חמשים אמה, שנא' ולפאת קדמה מזרחה (שם), צא מהן חמש עשרה אמה קלעים, שנא' וחמש עשרה אמה קלעים (שם), ולכתף השנית (שם), מן הקלעים שבדרום עד האהל עשרים אמה והאהל עשר אמות, מן האהל עד הקלעים שבצפון עשרים אמה, הא למדת שרחבה חמשים אמה. מן הקלעים עד האהל נ"א והאהל ל' אמות, מן האהל עד הקרשים שבמערב עשרים אמה, הא למדת שארכה מאה אמה שנא' ארך החצר מאה באמה (שם). ר"י אומר שאין ת"ל חמישים בחמישים, ומה ת"ל חמשים בחמשים זה לפני האהל, הא למדת שארכה מאה אמה ורחבה חמשים. כפתחו של אהל כך פתחו של אולם, כפתחה של חצר כך פתחו של היכל. מיכן אמר ר' יוסי בר' יהודה קרפף יתר מבית סאתים כחצר המשכן אין מטלטלין בתוכו בשבת.
